סימפיזיוליזיס

בכתבה זו אנסה לתת לכן, הנשים, מענה לתופעות, אשר יתכן מאוד ותאלצו להתמודד איתן במהלך הריונכן. גוף האישה ההרה עובר שינויים רבים מדי חודש עקב שינויים הורמונליים (שחרור של הורמון הרלקסין – הבולט מביניהם).כבר בתחילת ההריון רפיון האגן עולה, התמיכה בעמוד השדרה נפגעת, איזון האגן משתנה.

אחת התופעות השכיחות הינה, סימפיזיס פוביס או סימפיזיו-ליזיס* = אסימטריה של האגן. התופעה מופיעה בדרך כלל במהלך ההיריון, אך עלולה להופיע לראשונה במהלך הלידה או אפילו ימים ספורים אחריה. אסימטריה זו פוגעת בתנועתיות המפרקים באגן, וכתוצאה מכך גורמת ללחצים במפרקי האגן ולכאבים עזים.

* סימפיזיו-ליזיס בלועזית : סימפיזיו, = מפגש המפרק, וליזיס = קריעה או שבר. כלומר המשמעות הינה חוסר איזון של מפרק האגן. סימפטומים לחוסר איזון: קושי בתפקוד היום יומי: קימה בבוקר, לבוש, הרמת משאות, שיעול/עיטוש וכו’.
הכאב מחריף בזמן הליכה, עליה וירידה במדרגות, שינויי תנוחה במיטה, כניסה/יציאה מרכב וישיבה ממושכת. הכאב עלול להתפשט לכל מפרקי האגן: למפרק האגן האחורי – הסקרו-איליאק, לפרקי הירכיים, לעמוד השדרה ואף לעצם הזנב. הכאב מקרין לישבן ולרגליים. בזמן הליכה מפרקי האגן עלולים להשמיע רעשים כמו פיקוקים והליכת פינגווין אופיינית. תתכן פגיעה בתפקוד השלפוחית, עלולים להופיע סימפטומים כמו: דחיפות, תכיפות, דליפת שתן במאמץ, פגיעה בסוגרים ועקב כך פגיעה בקיום יחסי המין ועוד. ללא מניעה ע”י אימון ממוקד עלולים איברי חלל האגן לצנוח.

חוסר איזון של האגן יכול לגרום לקושי תנועתי של העובר והשיליה ברחם, ולהפריע בהמשך לעובר/וולד להתייצב במצב נכון ליציאה לעולם.
חשוב לציין שברפואה הקונבנציונאלית , קיימת טענה לפיה במקרה של חשד לדלקת בזמן הריון – הטיפול הרשמי הוא מנוחה מלאה והימנעות מכל פעולה, אולם כמאמנת כושר אישית המלווה נשים רבות במהלך ההריון ולאחר לידה, נוכחתי לדעת כי פעילות גופנית תחת הדרכה לרוב מסייעת, ואף מפחיתה כאבים, עוזרת באיזון שרירי, ומקלה משמעותית על תהליך ההריון, הלידה וההחלמה. מנוחה מוחלטת מביאה לרפיון יתר ברצפת האגן, וזהו מעין אפקט דומינו של החרפת המצב ולא שיפורו.
בנוסף בדקתי את הנושא ופניתי לכירופרקטיקה, ולשיקום תנועתי אורטופדי עם קולגה (רוית למפל) ואצלם מצאתי חיזוק בדרכי הטיפול של פעילות ממוקדת, אשר לא עולה בקנה אחד עם הרפואה הקונבנציונאלית.

המענה הכירופרקטי
גם כירופרקטים מסכימים איתי בגישה המערבית, של מודעות ומניעה, אך יחד עם זאת הציעו את שלבי השיקום הבאים: כיוונון כירופרקטי של האגן – מחזיר את האיזון – הפעולה התקינה, לעצבי האגן, דבר שמאפשר לאגן לחזור לאיזון, להפחית את הכאב, ולהקל על שמירת/אחזקת ההריון, והלידה בהמשך.

שיקום תנועתי אורטופדי
tensegrity עיקרון האיזון של שילוב בין מתח לדחיסה . מערכת השרירים עטופה ברקמת חיבור דקה המפושטת בכל הגוף, עוטפת את כל האיברים : רצועות, גידים, כלי דם, עצבוב ועוד, ומשפיעה על תפקודו הכולל. חוסר איזון של האגן (תת-פריקה) יפעיל לחץ לא שווה על המערכות בגוף, לשם המחשה דמו את גופכם לבובת מריונטה, שבצד אחד החוט שמפעיל את הבובה קצר יותר מהצד השני, וכתוצאה מכך האיזון של הבובה מתערער.

אם כשל תנועתי הנגרם כתוצאה מהשינויים של האישה ההרה לא יטופל, הוא יוביל להחמרה במצבה אשר יבוא לידי ביטוי בכאבי שרירים, דלקות, הגבלה תנועתית .
עלינו להבין כי קיצור של רקמה/ שריר במקום אחד גורמת למתיחה באזור אחר, עקב אותה מעטפת העוטפת את אותן רקמות.
אם את סובלת מתופעה של סימפיזיס פוביס ניתן בהחלט לטפל בבעיה, להקל ולפתור ע”י עיסויים, טריגר פוינטס בשילוב הראוי של פעילות גופנית.

פעילות גופנית ממוקדת
ידוע שפעילות גופנית יכולה לווסת את התחושות ואף לשפר אותם תוך כדי שמירה על כושר. חשוב לשמור על תנועתיות של האגן ואיזון האגן על ידי פעילות גופנית. ולשם פעילות גופנית תקינה, כדאי לפחות לקבל הדרכה ופיקוח ממאמן/ת כושר, שהתמחה בפעילות גופנית לנשים בהריון ולקראת לידה. חשוב לבצע פעילות גופנית מתאימה, בזמן ההריון ובמהלכו. פעילות מותאמת, תאפשר לנשים אחרי לידה, לחזור מהר יותר לפעילות ולתפקוד, וכמובן, מאפשרת להן, לטפל טוב יותר בתינוק/ת שרק נולד/ה.

ע”פ מחקרים אקדמיים שנעשו באוניברסיטת לוס אנג’לס, כתוצאה מאימוני כושר בתקופה זו של ההריון, ניתן לראות כי הנשים בריאות יותר וחזקות יותר, ולכן יש פחות אשפוזים מיותרים, פחות אפידורל (ירידה של 35\\%) וזירוזים, פחות מצוקה עוברית ( ירידה של 15\\%), פחות ניתוחים קיסרים ( ירידה של 25\\%) ויותר טבעי, התדמית האישית עולה, ההתמודדות עם ההריון קלה יותר ויש ירידה במתח, חזרה לגזרה בצורה מהירה וקלה יותר לעומת נשים שלא התאמנו במהלך ההריון.

לסיכום,
חוסר איזון האגן הינה תופעה שכיחה בקרב נשים לפני הריון, במהלך ההריון ולאחר הלידה. ברור ומובהק כי מניעה על ידי פעילות גופנית ממוקדת, איזון, חיזוק, טווח תנועה, מודעות, טיפוח היציבה, הינם גורמים משמעותיים ביותר למובהקות סטטיסטית להפחתת התופעה בקרב הנשים ההרות. כמו כן נמצא כי הרפואה הקונבנציונאלית אינה מציעה פתרון לתופעה ואף מחריפה אותו בטיפולה היחיד “מנוחה”.

נמצא כי כירופרקטיקה ושיקום תנועתי אורטופדי מקלים על חלק מהסימפטומים ופנייה מוקדמת לגורמים אלו, בשילוב אימון ספציפי וממוקד, יביאו למענה היעיל ביותר לשיקום לאחר הופעת הסימפטומים.

תחזקי את עצמך ותהיי חזקה בשבילו/ה.
אמא בריאה ילד בריא!