פעילות גופנית לצד תופעת השחלות הפוליצסטיות

התסמונת מתבטאת באופן שונה אצל נשים שונות ואף אצל אותה אישה בשלבים שונים בחיים. 

התסמינים כוללים בדרך־כלל (לא כולם חייבים להופיע):

• ביוץ ומחזור לא סדירים. אצל רוב הנשים עם שחלות פוליציסטיות נראה 4-3 מחזורי וסת בשנה בלבד.
• עלייה ברמת ההורמונים הזכריים (אנדרוגנים) בדם.
• אקנה (פצעונים) ו/או שיעור יתר בגוף ונשירת שיער הראש.
• משקל עודף. אופייני לכ-50% מהנשים עם שחלות פוליציסטיות.
• ריבוי זקיקים בשחלות.
• עלייה ברמת השומנים בדם.
• אי סבילות לסוכר ואף סוכרת. זאת בשל עמידות לאינסולין, שגם היא כנראה חלק מהתורשה של המצב אצל חלק מהנשים שמוחמר עוד יותר אצל נשים שמנות.
• עלייה ברמת האינסולין בדם.
• עליית ברמת ההורמון LH לעומת רמת ההורמון FSH.

מהי השכיחות של התופעה?


מדובר במצב שכיח ביותר: 25%-20% מהנשים בגיל הפריון סובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. המשמעות הרפואית של השחלות הפוליציסטיות היא:

• פגיעה בפריון. בשל הנטייה לביוץ לא סדיר לחלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות יש קושי להרות.
• עיבוי של רירית הרחם. בתוך חלל הרחם ישנה רקמה ספוגית (רירית הרחם) המתעבה בהשפעת הורמון האסטרוגן המופרש מהשחלות. לאחר הביוץ, אם אין הריון, הרירית נושרת וזהו דם הווסת. אצל רוב הנשים הסובלות משחלות פוליציסטיות הרירית לא נושרת באופן סדיר ומתעבה. מצב זה הוא גורם סיכון של שגשוג הרירית שעלול להוביל בגיל מאוחר יותר לסרטן רירית הרחם.
• תסמונת מטבולית. בשל העמידות לאינסולין וההשמנה הנלוות אליה, חלק מהנשים הסובלות משחלות פוליציסטיות נמצאות בסיכון לסיבוכים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, עליית שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם.

הטיפולים האפשריים


ירידה במשקל ופעילות גופנית, טיפול תרופתי והתערבות ניתוחית פשוטה מידת הצורך. 

צריך ומומלץ להיות במעקב רפואי סדיר.