זה בסדר לא להיות קייט

אנחנו לא חייבות להיות קייט

שבוע שעבר כל הפיד שלי הוצף בתמונות וסרטונים של הנסיכה קייט מידלטון מבית המלוכה האנגלי, ניצבת מחויכת מול המצלמות כשהיא אוחזת בידה את בנה השלישי והכל כך טרי.
קייט ניצבת לה שם, עם חיוך ספק מאולץ ספק אמתי ומציגה לראווה אמא טרייה, רעננה ושמחה-ובתכל'ס, מי באמת יודע מה הולך לה שם עמוק בפנים?

במקרה של קייט, לא ממש מותר לה לספר מה הולך לה שם בפנים בתוך הלב, או מה מרגיש הגוף שלה עכשיו. אבל מה אתנו? יתר הנשים שנולדו עם דם אדום ולא כחול?
מה הציפיות של החברה מאתנו ולמה כל-כך חשוב לנו לעמוד במשימות שהציבה לנו החברה ביום שאחרי?

"לחזור לג'ינס שלך תוך חודש בלבד"

כל מכוני הכושר, המאמנים והמאמנות מפרסמים את עצמם בכל שלטי חוצות ומודעות הפייסבוק עם משפטים כמו :לחזור לגזרה שלך, לחזור לג'ינס שלך, להיות אמא שווה! ועוד כאלו סיסמאות עם מעט מאוד מחשבה מאחוריהן.
תקופת ההריון ובטח הלידה שאנו עוברות היא תקופה מצד אחד שחיכינו לה ומצד שני הגוף שלנו עובר תהליך כל כך לא פשוט רגשית ופיזית. בקורס ההכנה ללידה מדברים אתנו על נשימות, על שמן שקדים ועל תנוחות ועיסויים שכולנו יודעות שממש לא היה לנו ראש לכל אלו ברגע האמת.
אבל אף אחד לא מדבר אתנו "עלינו" על דימוי עצמי, על ההרגשה ביום שאחרי הלידה כשאת מצפה שהבטן תישאר אי שם במחלקת יולדות ואת תחזרי הביתה למה שהיית לפני ההריון הזה וכמובן לבגדים שלך כי הרי מה הכי חשוב בעצם?
ואם לא חזרתי למלתחה שלי תוך חודש אני לא אמא "שווה"?

"לחזור לעצמך"

הטירוף סביב ההריון והלידה, "קלים" ככל שיהיו מותיר את הגוף שלנו שונה ממה שהכרנו אותו בעבר.
החזה שלנו משתנה, מבנה האגן שלנו משתנה, הבטן כבר פחות מתוחה ואם עברת ניתוח קיסרי אז תתחדשי גם על הצלקת שבבטן התחתונה.
סביבנו נעשים מאמצים כל כך גדולים להחזיר אותנו לעצמנו, כשבעצם המאמץ האמתי הוא להבין שאת אחרי הלידה-זו את החדשה, זו את של עכשיו ואת של עכשיו צריכה זמן.
זמן להחלים, זמן להיות עם התינוקת שלך, זמן לעכל את כל עניין ההורות הזה ובעיקר זמן לאהוב את עצמך כמו שאת כרגע. הדימוי העצמי שלנו אחרי הלידה עלול להשפיע עלינו רגשית ולהוביל לתוצאות לא קלות כמו דכאון אחרי לידה ועוד אפיזודות דומות.
הרבה פעמים הדימוי העצמי שלנו מביא אותנו למצבי כעס כלפי עצמנו ובעיקר כלפי מי שהביא אותנו למצב הזה ואלו התינוק או התינוקת שילדנו לפני כמה רגעים.
"לחזור לעצמך" זו לא חובה, ובטח שלא ביום אחרי הלידה. כמאמנת אישית לנשים בהריון ואחרי לידה אני נתקלת בנשים שמגיעות אלי לאימון ונכנסות חדורות מוטיבציה להיכנס תוך רגע לבגדים הישנים שלהן, לקבל את האישור הזה מהחברה של "וואו לא נראה בכלל שהיית בהריון".
זה לא שאני חושבת שנשים אחרי לידה צריכות להזניח את עצמן ואת הבריאות שלהן ולזנוח את הכושר והתזונה בצד מעכשיו כי "מותר".
אבל אני רק אומרת שאין מותר או אסור, ואני אומרת שלכל דבר יש זמן, חלקנו מסוגלות לעלות על המסלול(הליכה, לא דוגמנות) חודש אחרי, חלקנו צריכות יותר זמן-הכל בסדר(טודו בום).

כמאמנת כושר אישית אבל בעיקר, כאמא חשוב לי להבהיר את חשיבות קצב האימונים שאחרי לידה, יש חשיבות גדולה לעומס שאת מפעילה על הגוף שלך שהוא לא תמיד בדיוק מה שזכרת ממנו לפני תשעה חודשים.
אז אחרי שנתתן לעצמכן את הזמן, הקדשתן אותו למה שבאמת חשוב-אני מזמינה אתכן לאימון אישי, זוגי או בקבוצות קטנות אצלכן בבית, בפארק או בים, עם התינוקות או בלי, והכל הכל-בקצב שלכן.

קרדיט לצילום: 

מאת Duchess_of_Cambridge,_16_June_2012.JPG: Carfax2derivative work: Surtsicna – קובץ זה הוא יצירה נגזרת של:  Duchess of Cambridge, 16 June 2012.JPG:, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=25563045